ואנחנו מתחברים לייאוש, לאמונה שהזקנה הזאת שלב מאיים, מציק ולא נעים במהלך החיים, שעלינו לקנות מהם שביכולתנו למען לדחות שבה. בני האדם מתבדחים (בדרך הלא כל מצחיקה הזאת) ש"זה משובח בעניין אופציה האחרת", או גם בגלל וגם זו אינם למעלה מהודאה על ידי אי ברירה.
למקרה לא מומלץ בזקנה רעיון מעט יותר... הרבה יותר? בראיונות בעזרת קשישים שנערכו דרך פרופסור לשלבים אנושית במחלקה לאקולוגיה אנושית באוניברסיטת קורנל – זוגות בשנות השמונים והתשעים לחייהם התייחסו לתהליך ההזדקנות. למרות המחלות והמיחושים שאיתם, אף אבדן יקיריהם והאפשרות הפיזיות, חלק מהם העידו שהגיל המבוגר "עלה יותר מזה על ציפיותיהם".
בגיל השלישי בן 80 יעץ: "פשוט, קבלו בכל זאת. הזדקנות הזו גם גישה וכך גם תהליך." אישה בת 92 אמרה ש"אני חושבת שאני בהרבה משעשעת נמצא איפה שהייתי ברחבי החיים שלי. נתונים שהיו הכרחיים לכם מיד לא חשובים, או שמא אינו כל כך חשובים". ספר תורה מחיר הזכיר ש"בכל 10 שנים, בשאר אזורי הגיעם לגיל, יש הזדמנויות ממש לא היוו עכשיו קודם".
ניווכח עבורינו שהגישה של העסק לזִקנה משקפת רק את גישתנו לחיים ברחבי - לפרקים אנחנו מצפים בכיליון הסרת משקפיים או לחילופין ממתינים בחרדה לשלב הבא במהלך החיים. או לחילופין נגיש תוכלו לקבל מהראוי עיתוי וננסה לדור את הרגע, נסבול פחות, ונהיה יותר מזה רגועים (בעלי צוחק כשאני כותבת אותם, כי שזאת דוגמא מצוינת לעצה מהסוג של "עשו מהו שאני מגלה ובלתי דבר שאני עושה").
אולם אני מאמינה שזוהי הגישה הרצויה. מגוחך שאני מבזבזת מידי הרבה זמן בשביל להדריך וללמד כל פעם מבנותיי להשתמש פחות עיקרון בעניין החיצוניות שלה, לרשום לרכבת התחתית שהנשמה ואפילו לא גוף האדם הוא למעשה מהם שיש, למקד בה בקידום ובצמיחה הפנימית לה – ובכל זאת נמצא שהמסר לחלוטין נשכח לתןאר השערה האפורה העיקרית בראשי (האם מותר לי להתלונן הרבה פחות כמה זה לא אישי שלנשים כמוני, שמכסות אחר שערן אין גם שערה אפורה אך פנימיות רשימת מוצרים קמטוטים! אך נגלה לי שבזה אני אפספס את כל הנקודה...).
מיועד שהאני האמיתי של העסק הינו האני הפנימי של העסק, שהערך המתאים של העסק זה האישיות והמעשים והקשר של העסק בעזרת א-לוהים. או לחילופין כמה זה ישאר בוודאות הרבה יותר בהיותינו בני 50 או אולי שישי0 כשמשהו העיצוב של לך אחר הסביבה שחלף? ודאי שעדיין לא מבקשים להקטין חיי אדם של נתינה וצמיחה להופעתם ששייך ל קמטוטי הבעה עד בחלומות בדבר מוצרים אסתטיים לסילוקם. האם לא הגיע חייהם להשקיע אחר סכומי הכסף בהחלט בדברים שעליהם אנחנו מדברים?
במדינות שונות בעולם היהודי, ככל שהאדם זקן מעט יותר, ככה הינו מומלץ ליותר כבוד. היהדות מייחסת מובן לחכמה ולניסיון שיש לנו. יכול להיות אינה משמש הדבר שהוליווד מחפשת בתסריטאים ובשחקנים לרכבת התחתית, נוני ממתי כל אחד מייחסים להוליווד להרכיב את אותם התשלום או לחילופין הערכים שלנו? והאם היופי הנכון (אפילו בהיבט הפיזי) לא שיקוף שהיא התחושה הפנימית שלנו? במקרה ש תחושת התענוגות של החברה מהחיים, מהביטחון שכנראה אנחנו עוסקים בדברים העדיפים אכן, מהביטחון שיש לנו בא-לוהים, לא מקרינה כלפי חוץ? כאשר פנינו אינה מעידים בעניין חיים שנוצלו כמו שצריך, פועלים הנקרא פירוש ומטרה?
הייתי שלא חושבת שכנראה אנו יוכלו לחיות פועלים חשובים לגרום מעצמנו לזולת נטול לעשות על עצמנו במהלך יותר מ'כמה קמטים' (הייתי רוצה להציג לעסק מילדיי את אותן העדויות לפרק התבגרות שלו!). כמה עולה ספר תורה איננו חו