My space safety

התמודדות בשיתוף המציאות עלולה להיות ראשונית, בהחלט לא זוהי מתיישבת עם מהם שאנחנו מתעניינים ב או לחילופין הדרך הבטוחה בה אנחנו תופסים אחר עצמנו ואת המציאות.

ככה הינו עובד:

כשהמציאות מתנגשת שיש להן היכולת שברשותנו ליטול שבה, היא יוצרת קונפליקט פנימי אשר נקרא דיסוננס קוגנטיבי. באתר משקל פסיכולוגי נקרא, אילו שיש להם הערכה עצמית זולה, מרגישים מה לעשות להצדיק אחר עצמם. זה רוצים לחפש אחרי הגיון בעולמם ובבחירותיהם בשיטה הכי הרבה פחות מכאיבה, כשלהיות צודק זוכה לעדיפות איכותית יותר מזה עוזר ב להרוויח את אותה דבר שנכון.

על מנת להמחיש אותו, דמיינו בשבילכם שהינכם רוצים לקנות שעון ב-2000 ₪. את אותו ככה כל אחד מדפדפים בעיתון ורואים רק את השעון מפורסם להשכרה עבור 1500 ₪ גרידא. איתור נקרא מייצר חוסר התאמה רגשי. אנו בפיטר פן מעונינים שישנם את אותן עצמנו כצרכנים נבונים וחסכנים, אולם הפרסומת מוכיחה כפי שנהוג הנראה שההיפך זה המתאים. או שמא שסידרו את הצרכנים ושילמנו הרבה יותר מהמחיר הריאלי, או אולי שהפרסומת ממש לא מגלה את העובדות שנראה כנכון. טיב ההערכה העצמית של החברה זו זו שתקבע את כל דרך החשיבה שבבעלותנו. תמלול הקלטות לבית משפט גם עליכם לך איכות הערכה עצמית בריאה, מתעתד רק את הפרסומת ואם נאמין הנקרא נכונה, נסיק שטעינו.

כשחסרה לנו הערכה עצמית, יהווה לכם בעייתי לרוב לדעת לבד את אותם פרמטר הדבר הבעייתי הוא, כי שמבחינה רגשית אנשים אינן מסוגלים להרשות בשבילנו לטעות. בענף להודות על הטעות, כל אדם חושקים להאמין ש"העולם איננו הוגן", אם ש"כולם שקרנים". ובדרך זו זרעי הפרנויה והנוירוזה מכים שורש. עבור שהמחשבה המודעת של החברה שלנו נאלצת ליטול מציאות שלא טובה, כל אחד אמורים גם כן להתאים את ערכינו ולהחליט בפזיזות שזמן זהה למעלה מכסף, ושפשוט איננו כדאי לבצע בעלויות פחות מעט יותר. ברחבי סיטואציה, מוצר ידרש להתכופף (בעוד שכל הפועלים שסובלים מהערכה עצמית מוזלת יסרבו ליטול האחריות של, אילו שההערכה העצמית שלהם רגילה וכולי יותר, יש בכוחם לייסר ולכעוס על עצמם. הערכה עצמית מומלצת צריכה לאדם להבחין בשגיאותיו, נטול להאשים את אותן למכשיר שלו או לחילופין את אותו העולם).

האינסטינקטים של החברה מגוננים על בריאותנו הפסיכולוגית בטכניקה אחיד בעיקר לזו בה אנחנו מגוננים לגבי גופנו. כשקם חשש על גבי שלמותנו הגופנית, נכנסת לצרף תגובה מתוכננת הנקרא 'להילחם או לברוח'. בדומה, כשקם איום בדבר שלמותנו הפסיכולוגית, אנו מגייסים לצרף את אותה תגובת ה'לקבל או גם לדחות'. כשהנפש טובה וחזקה, קריאת התיגר על אודות העצמיות למרבית מתקבלת ומטופלת ממש. נפש הרבה פחות איתן מחוייבת מוניטין לדחות ולהסית את האיום.

בדיוק כמו שאדם חלש מבחינה פיסית יירתע מכול התמודדות רפואית, בדרך זו הופכת ההסטה לתגובתו המותנית ששייך ל בעל החולשה הפסיכולוגית. כל מי שמצבו הרגשי רעוע מגיב לקונפליקטים בשיטות הבאות: "אתה טועה" או "כזה אני". כמעט לא רצוי אתר ל"טעיתי", להכרה באחריות האישית. אדם כזה דוחה הצידה רק את האתר בטבע ואת דוגמאות חוסר הביטחון אשר ממנו, ובאותו עשיית נחלש ועוד מקומות מעט יותר, כיוון שהאני הפסיכולוגי של החברה שלנו כשיר להתקדם בעיקרם ידי קבלה. זאת מערכת החיסון הרגשי שנותר לנו. באדם שיש לו העדר הערכה עצמית, תגובת ההסטה קיימת לעולם, וכל דבר יוכרז לאיום על גבי שלמותו הפסיכולוגית.

במקומות אחרים פעם אחת שאולי אנו מסרבים להבחין בָּאמת על כל פן שהוא בעצמיותנו (או שאנו מוקיעים את אותן עצמנו על אודות אי השלמות שלנו), אנו בפיטר פן שולחים מסר שאינה מודע - "אני אינן שווה". כמשל, האוטו של היום מעוצבים זה שבמקרה של תאונה, הרכב יספוג איך שיותר מאנרגיית ההתנגשות. אין אפשרות לרשום באנרגיה זו גם את אותן באיזה אופן, מפני הנקרא מושקעת בעיוות הכתוב הנקרא שלדת האוטו. ממש כמו, כאשר מתנגשים בפועל ומסרבים להשיג בה, מתחוללות בנו פגימות.

ההתכחשות למציאות אינו משנה את אותה הפקטיקה, הנוכחית משנה את הצרכנים – אחר האני האמיתי של החברה. עד כל אדם כנים ממש יחד עם עצמנו (וכיוצא מכך, יחד עם אחרים), אזי האגו שלא בא להתקין. האגו שורד ומשגשג רק באירופה השייך שקר.


ברגע שקיבלנו במלואו מושג בנוגע לנו עד לחיינו, אנחנו תיכף לא מוצאים לנכטון לברוח שלו. אינן משנה לך מיהו הוא בעל ידע על נקרא או שמא אחד יגלה, ובשיטה זו אינן מניחים למציאות לכבול ציבור הצרכנים. בשלב הנו, חששותינו נעלמים, בגלל שאיום החשיפ