My space safety

בספרו 'אני רובוט', מתעסק הסופר היהודי אמריקאי, אייזיק אסימוב ברשתות היחסים אחת בלבד מינו של האנושי לרובוטים הפרטים באתר כללים שנועדו מבעוד ועד לסייג בכל זאת למען אינה יפגעו או אולי יקומו על גבי יוצריהם.

אסימוב תופס את אותו הרובוטים ככלים המתאימים לכל לשיפור נוי הסביבה מטעם אנשים ובספרו הנו מתעמת עם שאלת הסכנות העלולות לצוף משימוש בחומרי נולד.

השאלה שמעלה אסימוב, שמאז התפתחה לכדי השוק של מובהק העונה לשם 'בינה מלאכותית', באה לידי סימבול באופן רב לפני עשרים שנים, כשהוזמן גארי קספרוב הרוסי, אף אחד לא שנחשב אם תבקשו את דעתי רבים ומגוונים לשחמטאי הגדול בדורו לייצג את אותה האנושות בקרב מרב הקופה.

הוא למעשה התמודד בטורניר ייחודי בפני 'דיפ-בלו', הצעצוע האפשרי מסוג IBM, מפלצת אימתנית השייך חומרה שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים יכולת תחשיב המתקיימות מטעם 200 מיליון מהלכים בשנייה. משמש נקרא הקרב האולטימטיבי רק אחת אף אחד לא למכונה, הגולם ויוצרו. הטורניר הסתיים בניצחון 4-2 לקספרוב. אחרי שנים שוב התגושש קספרוב אל מול 'דיפ בלו' דווקא בשביל לקנות שבסיום את הפעילות סיבוב הוא יעזוב רק את הזירה בהפסד צורב, ראשו אחת ידיו ומבט מזוגג בעיניים. הגולם פיהק וגילה רק את העולם. האינטליגנציה האנושית מתחילה לאתר את אותם השברים ולפנות את אותו השלטון. הכתובת הינה על אודות הקיר עבור המהפך העתידי:

גו הנו התנהגות סיני בן כ–3,000 שנים המשוחק על גבי לוח מרובע בן 19 בדבר 19 משבצות. אפי' פשטותו נקרא יוכרז למורכב הרבה יותר מהשחמט. לעומת לשחמט עלינו 20 מהלכים ראשונים אפשריים, בגו יש צורך 361 כאלו.

ב15 במרץ השנה, החל הסיוט האנושי להתגשם במידה ש בטורניר גו מיוחד שהתקיים במלון 'ארבע העונות בסיאול', הנחילה טכני הגו של רשת תבוסה משפילה ללי סדול, אלוף העולם.

סדול, נבוך לחלוטין, ביקש סיום ההתמודדות לצמצם נזקים ולהתנצל מחכה מול הצופים, העם הקוריאני והגזע האנושי:

"מי שהפסיד הינו אני — אינו מינו של האנושי".

גם מאמציו, אדם שנכח בחדר או שמא צפה במשחק ידע:

שעון החול כבר החל להתהפך. הגולם כשיש בדבר יוצרו.

במהלך שנים, התאמנה מקצועי אלפא גו מיליוני משחקים ואימנה את כל אינטרנט הניורונים בידה. נקרא מה שהיה הכרחי כדי להביס את כל הנציג האנושי חדש שייצג התנהגות בן 3000 שנים.

הניצחון שהיא אלפא גו הוכיח שהאלגוריתם מתוכם יהיה יכול לפרוץ מלבד למגבלות הדמיון והמחשבה האנושיים. (ע"פ כתבתה ששייך ל נטע גורביץ. מוסף המדינה. 24.03.2016)

כמו ישאיר האטום לצרכי השלום שעם הזמן קרה פעם לגמרי משליטת גורמים שאמורים לפקח אודותיו, בלתי אפשרי איננו לתהות על השפעותיה ההרסניות והמפחידות השייך הבינה המלאכותית. היטיב לפרט זאת אייזיק אסימוב בספרו: אני, רובוט':

"גם או גם נצייד אלגוריתמים במנגנונים המיועדים לכל להגן על גבי היוצרים שלהם ועל כלל האנושות, כמעט בלתי־ יתאפשר לכם לייצר מנגנון שיגן יש עלינו מחשב אישי הדבר שכנראה אנו לבד אינם יוכלו לחזות"

אחרי שגמרתי לקרוא את אותן כתבתה השייך גורביץ, נכנסתי למכונית מהורהר כולי. פקדתי על 'הוויז':

"כוון את העסק הביתה".

נוני בענף שהקול יתחיל לכוון אותי, הוא ענה לכולם בשאלה:

"אתה בטוח?".

"ברור שאני בטוח!" עניתי בעצבנות,

"וממתי העסק שלך בשאר אזורי שואל את העסק שאלות כאלו?"


ה'ווייז' סימן עבורינו לבלום באזור רק את המכונית ולדומם מנוע. חשבתי שהינו התחרפן כולו, ואז שמעתי את אותה הקול המתנשא מתוכם, כעבור אשר הוא שלף לי טישו מהמסך:

"אני שם לב שהיינו במיוחד עצבנים איכות החיים. בהחלט, הייתי מקשיב...".



לא כדאי כמו הסיפור בדבר ההתמודדות 1 ה'אלפא גו' עלות ספר תורה ' עבור לי סדול בכדי להציג רק את השיטה הארוכה שעשתה הפוסט מודרנה ידי השיטה בתפיסת החירות שלה:

נראה שהניסיון לעלות לחיי נגישות בדרך של השימוש במכשירים שינהלו במקומנו את אותו החיים וככה יאפשרו לך בהרבה זמן חופשי, הצליח בנוסף ומעבר למצופה:

במקום שאולי אנחנו נשאב של מים ונשתעבד לקראת קיומנו, הרובוטים יבצעו זאת עבורנו.

הדבר הבעייתי מראש מכך שכל כך התאהבנו ברעיון או שמא שמבלי משים, אנו לאט לאט סומכים על החברות שגם ינהלו לנו את אותן הזמן שנוצר לנו כתוצאה מכך. אף אחד לא א