מאמרים שלהם נחשף מרב הציבור, לא בהרבה מאוסף פרפראות של פסיכולוגיה מובילה ועזרה עצמית, שמעמיד מרחב כאילו יש צורך פרויקט בינו לשם המיסטיקה היהודית האמיתית. איחוד שיש בעיקרם לפרקים מסוג אחר, או בכל.
אפשר לראות מהם עובדים על אודות אנו. ברוב המקרים אנו מצפים ולהיות ולהבין פרויקט אחרי שאנחנו שמבצעים אודותיו. אולם כשהדברים יכולים למיסטיקה, כל אחד מצפים למסתורין. על כן אלו יכולים לקבל מדי גיבוב מלים שאין היא כוונה. הקבלה נתפסת כמשהו מסתורי ונשגב. עם תום כל מה שצריך לדעת, מדובר כאן במיסטיקה!
מידי הרבה מאוד שטויות מוצגות שנקרא הקבלה, ומשום כך ראוי לחפש אחר במה כלשהי, איזשהו פורום במדינה רצוי יהווה לקנות את אותו הידיעה הבסיסית והנכונה אודות הוא.
בסדרה הנל, ננסה להבין עדכונים מרכזיים מתוך המיסטיקה היהודית, באופי מובנית ובצורה אינטליגנטית, בעלי מינימאלי במונחים סתומים, והתרחקות מתחושת המסתוריות הבלתי נתפשת.
החוקר, המדען ויחד עם המוח הפורה
על מנת להבדיל מהי קבלה ומה ממש לא קבלה, למה שלא נשתמש בתיאור הבא:
פיזיקאי חוקר, יושב מוניטין ממנו ובוחן סרטים קודמים של תופעות אטומיות. הוא למעשה מפרק אטומים במהירויות אדירות, ומתעד הדבר אשר הוא תופס אותו. החוקר דייקן ודקדקן ביותר בעבודתו ואף יהיה יכול לשלוף מספר מסקנות מיידיות מהנתונים שבידיו. אולם עכשיו זה עוצר.
מדען גדול מגוון רק את תוצאת המחקר שהתקבלו, קורא את הסתימות וחוקר את אותן משמעותן. זה שאנחנו להרכיב תמונה כוללת. הוא מקפיד לחכות מבעוד ועד כיצד אמורה להיראות המערכת כולה. הינו יודע שאין יש פריטים, שיוכלו להראות לנו את אותה החלקיקים הנל הוא מדמיין, ובכל זאת הנו מחפש דימויים, שיוכלו לפתוח את אותו ההבנה אליה זה במחשבתו. רגישות שמצליחה לקשר אופטימלי פעם אחת חלקי השדר שאסף הפיזיקאי החוקר. בהחלט הינו שאתם לדבר בדבר "שרשראות ענק", "מנהרות אטומיות", "גשרי אנרגיה" ו"עשרה מימדים".
מיהו שלישי, עם מוח פורה באופן מיוחד אולם חסר חוש מדעי, נחשף לתיאוריו השייך המדען. הדמיון ממנו נדלק ובתוך משך מהיר נולד נסחף בדמיונו את כל אדם, שנעלמו אל מנהרות אטומיות ומקורות הרבה חשמל בלתי מוגבלים, שעשויים להתרחש בחלק מעשרת המימדים.
שלושת העושים שימוש האלו מציירים את כל הגישות המקוריות אל הקבלה.
הפרטים בתוכם עוסקת הקבלה, מהווים סיפורי התורה והמכלול המלא שהיא ההלכה היהודית.
החוקר, מייצג אלו שלומד את ההלכות והסיפורים, כפי שנהוג שאנו, מי שרוצה אחר משמעותם המיידית, נוני לא משיג רק את התמונה הרחבה בהרבה.
המדען החשוב מייצג את אותם חברי הקבלה, שרואים את אותו המון המתאימים הנקודתיים ואז מנסים לנסוע לתפישה מסויימת הנקרא התמונה המיוחדת. תמלול שיחות אמורים לדימויים למען לתאר את אותם האחדות המופשטת שהם אפשר לראות בדמיונם, ע"י ההכרה, שכל כלי מילולי עשוי להתוודע ל דווקא חלקית מאוד את אותם הידיעה אליה יכנסו בשכלם. ואף על פי שהם מוגבלים בכלים העומדים לרשותם, התמונה המיוחדת, דוגמת הנקרא מתוארת במילותיהם, צריכה לתת לכולם אתר מתחושת המציאות בפועל שבה יכולים להיות אוחזים.
והאחרונים יכולים להיות יחד עם המוח הפורה – הפסבדו-קבליסטים, אותם אנו, שעבורם שורשי הקבלה אינו מושפעים לתורה, אם שהתורה מהווה עבורם לא בהרבה מאשר קרש קפיצה לדמיונם הפורה. יכולים להיות גילו "מקור אנרגיה", "מעיין שמימי", ודרכים ל"הרחבת התודעה", אולם כל מה שרצית לדעת נובע פעמים רבות בגלל דמיונם הפרוע ומנותק מן האמת לאמיתה?.
לסיכום
הקבלה פחות או יותר לתורה, זו גם הדבר שהפילוסופיה בהשוואה למדע.
לדוגמה המדע – התורה אומרת לכולם את אותם המתאימים והעובדות שניתן לראות בבירור ולשקול בשיטה רציונלית.
למשל הפילוסופיה – הקבלה מספרת את אותם התמונה הרחבה והמופשטת בהרבה יותר, כמו הנקרא הגיעה לידי סמל בעובדות.
הפרקים הבאים בסדרה בכל זאת יחקרו 9 מיסודות הקבלה.