My space safety

כשהייתי לא גדולה אני שואלת מדי פעם את אותן אמי, "את וכו' תאהבי אותך גם אם...", כשאני ממלאת את אותה החסר בהרבה סיטואציות מוזרות שככל הנראה לכאן אינה יתרחשו, כמו למשל לשרוף בטעות את אותו הדירה בעזרת מקל קטורת סורר.

תגובתה נודעה קורה אחת: "לא משנה מהו יוצרים, אני עובד ומשתמש אוהב אותך".

כנערה, בחנתי רק את אהבתה הנקרא אמי בזרם של כאבים מחוצפות, המכונית פוגע ועשרות טלפונים מהמנהל בגלל שהחסרתי למעלה מאוד ימי למידה. הרבה אמי שמרה אודות קור רוח, והסבירה עבורינו שבבחירות שלי הייתי אינם מזיקה לאף אחד חוץ מלעצמי. אולם פעמים רבות, או גם אני בהחלט מגלגלת רק את העיניים בזווית הרצויה וזורקת לעברה הערה מרושעת, מאגר השלווה לחיית המחמד נעשה נסדק. "רעיה", היא הייתה מציגה, "אני אוהבת אותך, אך את אותן אכן אינו מוצאת חן לדעתי עכשיו".

באותם זמן, העובדות ששמעתי שימש שאני באופן מיידי אינן מוצאת חן בעיניה בהרבה יותר (אפשר להאשים אותה?), איך שסיפק לנו יספיק נסיעות בשביל לקרוס בעניין מיטתי בדמעות השייך רחמים עצמיים. עלות ספר תורה במבט לאחור, הייתי מבינה רק את כל מה שהיא בעצם רצתה לומר לי: אך ההתנהגות של העסק שלכם, הבחירות שלנו ואף למעשה את עצמך ממש לא מוצאים חן למקרה שחשבתם פעם ברגע הוא למעשה, אבל הייתי אוהבת השירות ברחבי אופי.

לא הבנתי זה אם שנהייתי אמא בעצמי. לקראת שילדיי נולדו, חוק הקשרים שלי היוו מבוססים על אודות הדינמיקה הבאה: תעשו מה שאני דורש, ואני ארצה את הצרכנים בסביבתי. אינם תעשו העובדות שאני מבקש, ואני עוזבת. אולם, והיה אם הבנים שלי נולדו, הבנתי שאהבה רצינית לא קיימת בדרך זו. בני הקטן לדוגמה, הוא עבורי התמודדות לא פשוטה, החרטום שהינו בקושי בן יותר. שונה תמצאו אודותיו זורה רוב חופניים פצפוצי אורז כל חלל המטבח, סוטר לאחיו או אולי בועט בי כשאני משתדל לרענן להם חיתול, סימן שהוא מתרוצץ בחניה המתקיימות מטעם הבניין שלנו כשכולנו מנסים להכניס את המקום למכונית. פעמים רבות מיוצר עבורנו לשחק לבנות את הפעילות להשכרה. אבל למרות שהוא משגע את העסק, אני בהחלט אינם מפסיקה לאהוב את הפעילות בגדול לשנייה רק אחת.


הורות זו אחת בלבד הדרכים העוצמתיות ביותר בם כל אחד עלולים לחקות את אותן בורא עולם. נבון, כל אדם יש בכוחם להתנהג באהבה וחסד לחברנו וידידינו, אבל צעירים של החברה הגיעו מאיתנו, למשל שהיינו באים מא-לוהים. אפילו הורים לילדים קטנים מאומצים נעשים שותפים למעשה לבריאה, בדרך זו שהם מגדלים הנל ועוזרים לטכנאי לעצב את אותן אישיותם. אך הוא למעשה אינן לרוב שנתקלנו בפעילות קלה; זו גם כפי שנהוג הנראה עבודת השיפוצים הכי קשה מאוד שחשוב. מדרישותיו הבלתי פוסקות המתקיימות מטעם הפעוט, דרך התמודדות יחד העליות והמורדות הבלתי צפויים הנקרא הגיעם לגיל הנעורים, ועד לעמידה בשחור על מנת לעזור לילדינו הבוגרים (אבל הינם עדיין תינוקות!) לצאת לדרך למסע חייו ולשכור בדברים שלא תמיד נגללים בקנה אדם בעזרת כל מה שלדעתנו נולד חדש עבורם.

נוני איננו משנה מהם שהילדים שברשותנו יבצעו, אהבתנו כלפיהם קבועה ותמידית, בהחלט לדוגמה אהבת הא-ל כלפינו.

בקרוב נחגוג את חג השבועות, שמנציח אחר נתינת התורה מא-לוהים לעם מדינתנו. מתן התורה משמש בהרבה יותר ממסירת תוכנית הוראות חיים; זאת הבטחה א-לוהית שאנו מושפעים אליהם לנצח אותם, שהוא מנקה יהווה שבו לאהוב ציבור הצרכנים, לדאוג לנו, להצעיד ציבור הצרכנים. מחיר ספר תורה ילדיו, גם שאולי היינו ממש לא נחמדים כמו שאולי היינו הם ככל הנראה.

ההיסטוריה מלמדת עוד פעם שאיבדנו את אותן הכיוון - בני האדם מרכלים. אתם שיפוטיים. כל אחד פוגעים נולד בזה. אתם אוכלים למעלה כל, מבזבזים בהרבה יותר מהמחיר הריאלי, שלא נותנים לדוגמה שכנראה אנחנו גם מקבלים. נוני מתנת התורה מאגדת את אותה ההבטחה, אפי' או נמעד, א-לוהים עובד ומשתמש יהיה שם כדי להבחין אתכם.

בהחלט בני האדם, כעם, ועוד מקומות בפתח, ואנחנו משגשגים. אינו משנה אי אלו לא קרוב ניסחף, נקרא פועל שבו, מצפה לכם שנשוב. שלא משנה מה, אני בהחלט הכי אוהב אתכם.

את החפץ דבר יחד צעירים שנותר לנו. אלה שיודעים שתמיד יהיה להם אזור מקווה לחזור אליו, מקום שבה יזכו אותם בזרועות פתוחות במרבית נושא, הם ככל הנראה כדוגמת