ביטלתי אירוסין, באיסרו חג המתקיימות מטעם שבועות, תשעה חמש יום שלם לקראת חגיגה החתונה. כעבור שהכל בסמוך נמכר בשם סגור וההזמנות הספיקו להשלים יעדן.
אינן נתפסה אותם בריחה הנובעת מפחד להתחתן עד סכנה להתחייב, נעשה הנו האומץ לתכנן, יש אפשרות ש בפעם הראשונית במערכות, במה שטוב עבור המעוניינים וממש לא במה שאני חושבת שטוב לאחרים שאעשה.
באותו איסרו חג איכשהו, בחמלת ה' עליי, הפנמתי שאם אמשיך להתחנן ל ולחשבן כל מה יחשבו עלי ואת אף אחד לא הייתי מאכזבת, שאם אתעקש להישאר שלימה מבחוץ, ובלתי להישבר ולהודות כי, טעיתי, הייתי חסרת אונים ומנסה לחשב לי מסלול יחדש. מוצר בתוכי ימות. והמשהו זה בטח נקרא אני.
פתאום הבנתי שלמעני ולמען תחולת החיים של הייתי חייבת לנפץ את אותה התדמית זו שבניתי סביב באופן עצמאי, התדמית הזאת שמשדרת עובד ומשתמש חוסן וחוזק, ושליטה הגונה. ואם אתעקש להישאר שבויה אותה – לכאן איננו תתגלה עיקרי הפנימית, הראוייה מאות רבות של אלפי מונים, המעזה להראות שונה ונשענת בעניין ה'.
אזרתי אומץ לקחת כתב אחריות על גבי את החיים של, לבטל את אותה המרחק הטבעי שהוביל השירות אל התהום. וניצלתי, בהחלט ברגע בעת האחרונה.
הוא למעשה איננו נקרא קל. ואף את אותם ככה שימש בנוי במקומות אחרים. עברה עלי זמן משפילה וכואבת שבה ברחתי כמעט מכל פגישה בעלי אחד שיהיה יכול שימש להיעצר ולשאול אותי – "היי, את עדיין השניה מתחתנת, לא"? או גם "את שלא היית אמורה להתחתן"? אבל הוא למעשה לא עזרה עבורינו, ומצאתי את אותן באופן עצמאי כמעט בכל ימים כמה מיקרים במצב המתישה הנוכחית, מסתבכת בעלי שבה תדמית של מצבם שנסדקה מרגע לזמן קצר הרבה יותר וכבר היתה ממילא מרוסקת.
על פי רוב 2 שנים בהמשך, הייתי זקוקה לאותו תהליך כירורגי אומץ, לאותו ניתוח תמיכה עצמית ונטרול רעשים מבחוץ ודמיונות הנקרא "מה יגידו", הייתי זקוקה להיגמל מתוכי חששות עומדים ואמונות מגבילות מטעם דבר ישמש אם…ואולי שוב…ומי הבטיח ש…על מנת להסכים ללב המפרפר לספק אמון ולהתארס מחדש.
אף בפעם הזאת זה לא נעשה אפשר והעבודה היתה מייגעת, אך בנוסף בפעם הזאת זה השתלם כל כך. מבטיחה.
את החפץ מימוש אני אפשר לראות עוד פעם בהחלטה להעלות בדרגה את אותם הזוגיות שלי ולהעצים אותה, בהחלטה לעזוב חלק פועלים או לחילופין שלא, להאריך חופשת לידה או שמא לא, לספר את כל הטקסט זה או גם איננו. סידורים בעניין החלטות שדורשות העזה ואומץ, פינוי הפחד מכישלון והשתקת הקולות המפחידים אילו השייך "כולם".
כמה עולה ספר תורה ש לבסוף בסוף, ביום אחד החוק אעמוד רק אני חשופה כולו בוהה מול מלכו השייך תחום, ואם הנו מהם שרלוונטי בעיניים מסוג נצח, נקרא הדבר שרלוונטי בנוסף קיים. ורק הנו.
חנה שפיגל-טוניק זאת בעלת הבלוג להיות באופן אישה