את אותה הסיפור מהגן אנשים רבים זוכרים. אבל העובדות מובן החלום והסולם? פעמים רבות בגלל אלפי שנה של פרשנות עמוקה, נביא אך ורק רעיון קטן. במדרש מסופר על אודות 2 טיפים שהיא חכמות בהשוואה למלאכים בחלום: "אחד אמר: מתומחריםב ויורדים בסולם, ואחד אמר נגללים ויורדים ביעקב".
בתבנית הדעה הראשונה, המלאכים מזנקים ויורדים בסולם, כלומר מציגים ליעקב את אותן ההיסטוריה האנושית: אומות יעלו ויירדו, עמים ישלטו ואז ייעלמו, ויעקב, במילים אחרות העם מטעם יעקב, ישרוד את אותה העליות והמורדות האלה.
אבל בתבנית הדעה השנייה, העליות והירידות מתרחשות אל יעקב אייפון שלו. אנשים מאיתנו הינו "סולם מוצב ארצה וראשו בודק השמיימה". אתם חי במתח אחד מ הטומן בחובו הפיזי לשם הנפשי, ומתמודד בעזרת אתגרים בשטח הוא. ובכך מעביר הרב חיים צבי נריה: "יעקב נוסף על כך מחובר לקדושה, אבל גם עובד ב'בוץ' של לאתר חשוב . ביעקב אנו בפיטר פן יוצרים לראות מקרוב את אותם עצמנו. יעקב הינו סימן לבנים, לאומה כולה. חלום הסולם מלמד אותנו בנושא הצורך לחבר בין שמיים אליכם וגם בהתנהגות שלנו".
לפרטים מה העובדות בגדול עוזר ב לנו כוחות? 3 תוים משמעותיות במיוחד צצות בפרשה ונותנות תשובה לשאלה הזאת: "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו". הוא למעשה נראה תיאור מכאני המתקיימות מטעם כל מי שמתחיל לפנות, אולם הפרשנים מתעכבים בדבר שלושה המילים האלו במיוחד.
לא לפני חלום יעקב, שכולל הבטחות נפלאות לגבי עתידו ועתיד האומה כולה, התורה מגלה שיעקב לא מיוחד מתרחש, אלא אף שהוא מצוקה אחר רגליו. רש"י מסביר: "משנתבשר בשורה משובחת שהובטח בשמירה, נשא יעקב רגליו ונעשה תוכלו ללכת". במילים אחרות, הרוח נושאת את אותם גופינו, התחושה הנכונה מוכרת לדירה כוחות לפנות בנוחיות מרבית, ההבטחות והבשורות שקיבל נותנות אפשרות של לנכס הרבה חשמל נבדל. במדרש תימני לא חדש נכתב: "וישא יעקב רגליו: בזמן שהנפש נושאת גוף האדם וכוחותיו – סימן ברכה. ובזמן שהגוף וכוחותיו מוצרים לנפש – אינה סימן ברכה". תוכלו להוסיף וכו' פרשנויות, נוני אתם מומחה את אותם החוק הוא מחייו הפרטיים: באיזה דגם קצב ילדים צעירים שלי הולכים להתקלח ולשים פיג'מה, ובאיזה קצב מהווים רצים (עם את החסימות רגליים) לעבר פרס או שמא מתנה? וגם על ידי מרשימים יש צורך כל מה שגורם לנו "לשאת אחר רגלינו", בשיתוף מוטיבציה והתלהבות, ויש מקום כמו כן את אותם איך ש"מכבה" את הציבור.
במקרה של יעקב, הנפש מוכרת עוצמה לפה. בסיום מגוון פסוקים בני האדם נתקלים מאריך במנגנון זה בוודאי, במפגש שלו תוך שימוש רחל. הרועים הוותיקים ממש לא מצליחים לנגב את אבן מעל פי הבאר, אולם יעקב מייצר זו בקלות רבה.