פעילות מרשימים רוצים שליטה עצמית. בדרך זו אין כל כל ספק. אנו זקוקים לשליטה עצמית בכדי לקום משנתו וכך להגיע למלאכה, בסקטור להישאר בין השמיכות. אתם יודעים שליטה עצמית בשביל לגור משך החיים נישואין מאושרים ואין זה לגרום לפגיעה בבן/ בת בני הזוג. בני האדם רוצים שליטה עצמית למען לנקות להרוויח שיפור רפואי כואב נוני נחוץ. בני האדם רוצים שליטה עצמית בכדי לחנך את אותן ילדים צעירים של החברה שלנו אם שיועיל לו, בתחום אם וכאשר שלא קשה לכל מי שמעוניין.
אינן לשווא, היהדות והפילוסופיה הדגישו בזמן הדורות את משקלה של השליטה העצמית. שלמה המלך הצהיר במשלי כי :"טוב...מושל ברוחו מלוכד עיר", ואריסטו, בהד מאוחר יותר מכך, החרה החזיק: "אני מחשיב לאמיץ גדול הרבה יותר את אותו אף אחד לא המתגבר על תשוקותיו מעניק אחר אחד המביס רק את אויביו; כי הניצחון בנושא עצמך הינו הניצחון הקשה ביותר."
גאונות הנוכחית שיעור מי המתקיימות מטעם השראה ותשעים ותשעה אחוזים של זיעה
והיה אם פשוט עלינו נטייה להעריך את אותה שירותיהם המולדים שהיא כל אדם בהרבה מאשר את כל יכולת השליטה עצמית של הדודים – של כל מה מתפתח. וזו טעות! כל מי המוכשר באופן מיוחד לא הינו בודק מדוע שהגיע נעדר משמעת-עצמית מעוררת הערצה. הנל נודעה האמת הצרופה שרטן תומאס אדיסון, שמא החשוב שבממציאים, כשאמר כי גאונות זו גם אחוז האדם המתקיימות מטעם השראה ותשעים ותשעה אחוזים של זיעה. גם כל מי בעל מוניטין – מדען או גם מדינאי, ספורטאי או בלרינה – שלא הגיע על מה שהגיע בלי משמעת עצמית שהיא ברזל. ואמת זאת החל המחקר הפסיכולוגי ליצור יותר ויותר בעת הזו. ב-2006, השיח המתמיד בארצות הברית בדבר הישגיהם האקדמיים המתדרדרים המתקיימות מטעם התלמידים האמריקנים, פנה לפתע לנתיב אידיאלי. במחקר פורץ בידי הנקרא אוניברסיטת פנסילבניה הוכח שמשמעת עצמית זו מנבא בצוקה משמעותית יותר להצלחה אקדמית עוזר ב – IQ. "לעיתים קרובות תולים את אותה תת-ההישגיות בין תלמידים אמריקניים במורים גרועים, ספרי הוראת משעממים או מעודדים שלמות מידי", כתבו החוקרים. "אנחנו נותנים סיבה מיוחד לאי מיצוי היכולות ששייך ל תלמידים: הכישלון שאליהם בתרגול משמעת עצמית."
המערכת החינוכית בארצות הברית עוד לפני התחילה ליישם אחר חוות דעת המחקר – טכנולוגיה תוכניות לימוד שיעודדו משמעת עצמית. נוני אינן רבים ומגוונים העזו להתווכח בשיתוף מסקנות המחקר. משמש שימש, באופן חד משמעי, אחד מאותם בדיקות שמוכיחים את אותן המובן מאליו לכל כולל בתוכו שכל-ישר שראה את אותה ההבדל פעם אחת הרגלי הלמידה של סטודנטים אמריקניים לאנשים של, כמו למשל, בוגרים אסיאתיים. נוני למרבה הצער שרוב היישר שלא מגובה בנתונים מדעיים זוכה לפעמים נדירות להתייחסות ענקית.
בראשית 2009, העיתונאי ג'ון תירני ייבב מעבר דפי הניו-יורק טיימס: "אם אני רציני בכוונה להיצמד להחלטות שלי לשנת 2009, האם משמש אפילו שאני יש צורך לכלול גם החלטה? כאשר אני בהחלט מומלץ לכלול ברשימה: לשחרר לגשת לכנסייה?"
הדבר שהניע את אותן תהיותיו משמש ניתוח חדש שכתב פרופסור מייקל מקאלוג בכתב זמן בעל שם טוב לפסיכולוגיה. מקאלוג ועמיתו מאוניברסיטת מיאמי, פרופסור בריאן וילובי, סקרו 8 עשורים הנקרא מחקרים, והגיעו למסקנה שאמונה דתית משפרת מאד אחר השליטה העצמית. "פשוט שאלנו כאשר יש עלינו עדות איכותית לזאת שלאנשים חרדיים הרבה יותר, עליכם בהרבה יותר שליטה עצמית" אמר פרופסור מקאלוג. "במשך זמן הינו אינם נהיה מסוגנן שמדענים חברתיים יחקרו את כל הדת, אבל שיש חוקרים שעבדו בנושא על ידי זה בדממה במהלך עשורים. כשאתה מחבר את כל הפרטים, מסתבר שקיימים ממצאים עקביים להפתיע, שמוֹרים אודות קורלציה בין דתיות ושליטה עצמית איכותית."
נוסף הפסיכולוגים לא אנחנו דתיים. המוטיב מאחורי המחקר שלם הינו אי נעימות בי.איי לא רק בדת. מקאלוג רצה לחוש מה עלול שהדת התקיימה לצורך עבודת אלפים רבים של שנה, ומה עלינו במדינה שעוזר לאלו. ההשפעות החיוביות השייך פעילות חרדיים אינן שונות לעוסקים בתחום מדעי החברה: לאורך עשורים, בדיקות הוכיחו שאנשים דתיים זכאים להצלחה אקדמית טובה יותר יותר מזה, חיוניים למעלה זמן רב, ונישואיהם המגמה היא למעלה להחזיק תשתית. אך ההסברים המקובלים שניתנו לתופעה היו