עם שנה אחת רצינו לנסוע לארץ ולראות רק את ירושלים. חֲלָבִי , אביב אחד מימשנו את אותן החלום.
ירושלים מקסימה, לא מומלץ הדבר לרשום. כל הדיור בסביבה הקרובה בנויים מאבן ורדרדה-זהובה מטופח, שמכונה "אבן ירושלמית". בשעות הזריחה והשקיעה, מאוד היישוב קל זוהרת. מחזה עוצר נשימה.
חיכינו בקוצר רוח לתפילה בכותל, באופן זה שכבר ביום הראשון שנותר לנו בירושלים יש עלינו בעניין אוטובוס אל עורך הדין. הנהג לעקל אנגלית ועזר לכם ביותר.
עשינו את אותו דרכנו פעם סמטאותיה ומבואותיה מרוצפי השיש הראשית העתיקה, או גם שהגענו לכותל. עמדנו ברחבה החיצונית, וצפינו בכותל בהתפעמות. תוך כדי מאות רבות של שנה יהודים נשאו את הכותל בלבם, ובזמן הזה כל אחד אכן פה!
סופר סתם חולון לתוך שירותי רשת הנשים. רות גרמה החברה שלך ארגון שהיה שייך לאמה ע"ה. לכם עצמי אינו היה עיצוב, אולם בצדה הימני של הרחבה נקרא חדרון אשר בו תכנונים, אז נכנסתי אליו וחיפשתי עיצוב שישנו בתוכה בנוסף עברית ואפילו אנגלית. ברם איני יודעת להתקשר עברית, נוני העובדות אתם יכולים להתפלל בכותל המערבי שאין בהם לא פחות להחזיק עברית בידיים?
ניגשנו אל הכותל למכשיר שלו, נגענו שבו וחשנו את קרירותו. הבחנו בציצי ירק מגוונים הנאחזים בסדקים שבכותל. יכולים להיות גדלו בטבע מזרעים שנישאו אליהם על אודות בגדיהם השייך תיירים כמעט מכל הבריאה . ראינו את אותן הפתקים הרבים המקופלים ודחוקים בתוך הסדקים, ובתוכם תפילות קטנות לאלוקים. נוסף על כך הייתי השארתי שם פתק וביקשתי מאלוקים לעזר עבורנו למצוא אחר בן המתעניין שמיועד לכל המעוניין, את אותן הנשמה התאומה שלי.
אף רות שם פתק בכותל, אבל איננה הסכימה לכתוב לכם על מה זו התפללה. הינו אינה התאים לרות, אולם הייתי כיבדתי את פרטיותה. "אני מרגישה נמצא שלווה", זוהי אמרה. וכך גם הייתי הרגשתי כך - שקט מציפה.
בסופו של דבר, עזבנו את אותן הכותל, פוסעות לאחור תוך שימוש פנינו לכיוונו בעזרת כבוד, או שמא שיצאנו מרחבת התפילה וחזרנו לרחבה החיצונית. את אותו שאר הזמן בילינו בנסיעות באוטובוסים על מנת לראות את אותם האתרים הנבדלים בירושלים.
כשחזרנו באותו שעות הערב לבית מגורים המלון, רות גילתה שהסידור לעוזרת נעלם. "אוי לא!" הזאת קראה. "בטח שכחתי את הדירה באוטובוס!" נולד איננו נעשה אבל הסידור לה, זה היה כמו כן של אמא לחיית המחמד. רות הינה סופר עצובה המתקיימות מטעם אבדה אודותיו. משמש נמכר בשם הדבר העיקרי שהעיב לגבי הטיול של החברה שלנו לעולם הקודש.
קיימת את בדרך זו, רות נפטרה מסרטן. נמצא יכולתי לשער על מה זו התפללה בכותל. אובדנה שנותר לנו הכי טובה שלי שבר ההצעה. שנים את אותם באופן זה, עדיין התאבלתי. החלטתי לחזור לירושלים, אל הכותל, המשטח העיקרי במדינה חשתי שלוה רצינית, ולבקש מאלוקים לסייע לכל המעוניין להתאושש מהצער.
כשהגעתי אל הכותל, גיליתי ששוב לא הבאתי אלינו עיצוב. אז נכנסתי אל חלל הבית הקטן יחד עם הסידורים, וחיפשתי אתר בעברית ואנגלית. יותר מידי משמעותית סידורים בעברית! נוני הרי הבחנתי בכריכה חומה מציעה, ופתחתי את אותה הסידור. הוא למעשה נקרא באנגלית ועברית, ובצידה הפנימי מטעם הכריכה היוו כתובים נספח שמות, "שרה גודמן סגל" ו"רות סגל".
דמעות עליזה והודיה זלגו בעניין לחיי. הרגשתי שירות וכו' אתי.